השנה החדשה –מה היא מביאה???


כל שנה אנחנו מבטיחים לעשות אחרת –להשתדל, לרזות, לשים לב לפרטים להיות קשובים.,לנוח ...כל שנה והאיחולים שלה.

השנה איחלתי לעצמי להיות ממוקדת יותר –לא רק  לעשות ולעשות אלא  לעצור להתבונן להסתכל ולנשום..לקחת נשימה עמוקה ורק אז להמשיך וללכת..חוה אלברשטיין בשירתה אומרת "רק כשהעץ מוטל על הקרקע רואים כמה גבוה הוא היה."...

כל חיי מוקדשים למטופלים לראות אותם להאזין להם להיות בשבילם..אני מוצאת עצמי מברכת יום -יום את היכולת הנפלאה לעזור לאנשים ויותר ממה שאני עוזרת אני מרגישה נעזרת על ידיהם החום והאהבה והכרת התודה...

 את איריס הכרתי לאחר שאפסו כל הסיכויים לשינוי-כך אמרה לי הפסיכולוגית שלה.היא לא מתפקדת ,בדיכאון קליני עמוק

לא יוצאת מהבית לא משתפת פעולה בוכה ורוצה את נפשה למות.איריס ילדה יפה וחכמה שלא מצאה כוחות וטעם בחייה.כששאלתי אותה מה תרצה לשנה החדשה הסתכלה עלי במבט מזוגג ואמרה "שלא אהיה".

אומרים דיכאון מחלת המאה היא, אומרים רק מי שיכול להרשות לעצמו חולה בה. אומרים שיש לנהוג בחוזקה, אומרים ואומרים...ואני ראיתי נשמה אבודה מחפשת משמעות ולא מוצאת,ואני ראיתי "ציפור אבודה" שרוצה לעוף וכנפיה משותקות ואני ראיתי אישה....

העבודה עם איריס הייתה מאתגרת,האתגר הגדול ביותר היה לגרום לה לרצות לחיות,להרגיש ,לחייך....להיות, פשוט להיות...

עם הרבה תשומת לב ,צעדים איטיים והמון המון תשומת לב ואהבה נוצר בינינו קשר אמיץ.איריס החלה לשתף ,להשתתף ולרצות....היא החלה לקום בבקרים,לחפש עבודה ואף לרצות להיות בזוגיות-מה שכבר ויתרה  שנים רבות קודם.. איריס החלה שוב להאמין בחיים.המסלול לא היה  חלק היו הרבה נסיגות ורצון להעלם..אבל ההתקדמות הייתה "ספירלית", איטית אמנם אבל כל הזמן ביחס עולה...

את השינוי האמיתי חוויתי השנה כאשר שאלתי אותה מה היא מאחלת לעצמה השנה והיא חייכה ואמרה "שאף פעם לא אחזור להיות כמו שהייתי לפני שנה...אני רוצה לחיות "

שנה טובה והרבה הרבה שמחה

שרה לשם

למידע נוסף, לחצו על צור קשר