איש באמונתו יחיה


פתגם עממי אומר "איש באמונתו יחיה" ואנחנו מאמצים אותו ללבנו בלהט רב עד ש.....

מיקה הייתה בטוחה שזכותה לעשות עם גופה מה שהיא רוצה -גם להרעיב אותו. מיקה רצתה להיות רזה כי רזה הוא יפה ושמן הוא חסר מעצורים ,מגעיל ,חסר אופי, ובכלל מגיע להתייחס אליו בזלזול -כי אם היה לו אופי הוא  היה רזה.............

מיקה התחילה את המסע עם המשקל בגיל 12 היא הייתה ילדה שמחה,תלמידה למופת ובעלת חברויות רבות.אמה של מיקה הייתה מורה לרקוד אביה איש מוסיקה-משפחה "טובה".מיקה ספגה בבית את הרצון להצטיינות- תמיד צריך להיות הטוב ביותר ,היצירתי ביותר ולהכניס את הבטן..הריקוד היה טבוע בדמה היא אהבה מאוד לרקוד,הלכה בשמחה לכל השיעורים ואהבה להופיע בפני כולם עד שהמורה אמרה לה שיש לה בטן וכדאי לה לאכול מעט פחות..מיקה הייתה בכיתה ו; כשהתחילו הפרעות אכילה -לאט לאט התחילה להפחית מהאוכל ,התחילה להתעמל יותר ,לשים לב לכל מה שבצלחת וכמה שפחות יותר טוב.כל קילו שנשר ממנה הרגישה הקלה וניצחון.

המחמאות לא אחרו לבוא -המורה לרקוד החמיאה,החברות החמיאו ,אמה הייתה גאה בה והיא הייתה מאושרת אבל לא ממש....שמחת החיים שליוותה אותה והייתה חלק ממנה נעלמה.היא הייתה עייפה היו לה קשיים בריכוז והייתה ירידה משמעותית בלימודים ,מה שהצריך מאמץ אדיר מצידה.ההורים יחסו זאת לגיל ההתבגרות ומאחר והיא המשיכה לתפקד ובבית הספר דיברו בשבחה ,לא ממש ראו אותה....

כשאי אפשר היה יותר להתעלם מהמראה של מיקה ,מחוסר האנרגיות ומעייפות היתר הכרונית שהובילו אותה להפסקת הריקוד שאותו כל כך אהבה הוריה של מיקה הבינו שיש בעיה,בעיה גדולה.

 הפעמון צלצל בחוזקה כאשר הפסיק המחזור החודשי.מיקה בתחילה נבהלה אבל אחר כך זה היה לה מאוד נוח היא לא צריכה להתעסק בדברים "טפלים"

שקשורים לגוף וללכלוך הגוף,הרגישה התרוממות רוח, היא הצליחה במקומות שרבים כל כך נכשלים -היא חזקה, בעלת רצון עז ואמונה גדולה שהיא ,ורק היא, אחראית לגופה ואין לאף אחד זכות לומר לה איך לנהוג.

מיקה היגיעה אלי לאחר איומים שאם לא תגיע לטיפול תאושפז במחלקה סגורה.

העבודה עם מיקה הייתה מאתגרת .בתחילה לא שיתפה פעולה כעסה מאוד וטענה":הזכות הבסיסית שלי על גופי נלקחת ממני ,אני לא יכולה להחליט ,כך שאין עוד טעם בחיים שכאלה" .השיחות הרבות ,משחקי הסימולציה , הפסיכודרמה והכלים הטיפוליים הנוספים אט אט עזרו למיקה,בשיתוף פעולה צמוד עם דיאטנית קלינית ובשיתוף ההורים, לעלות על דרך המלך.

קשה היה מאוד למיקה לא לעמוד על משמר המשקל,היא הרגישה שדרך הרזון היא מביעה את עצמה ומראה לכולם שהיא "הקובעת" לוותר מבחינתה זה אומר להיכשל,להיות בינונית ,לבגוד בעצמה. כשמיקה החלה להבין שהמשקל לא הוא זה שיביא את הערך לחייה ,ושהערך וההכרה אותם היא מבקשת נמצאים אצלה פנימה ללא קשר למספר שעל המשקל  החל השינוי המיוחל.

מיקה כיום מודעת לבריאותה,היא אוכלת לפי תפריט מאוזן, היא לא חזרה לרקוד ואת היצירתיות שלה תיעלה לכיוון הצילום. האמרה שכל כך האמינה בה "איש באמונתו יחיה" היום היא בודקת אותה במשקפיים  נוספות שמאפשרות לא לחשוב על דברים כ"שחור- לבן",כ"כזה ראה וקדש" אלא כל דבר לבדוק עד כמה זה באמת משרת אותה ואת צרכיה האמיתיים.

 

כתבה שרה לשם דרמה תרפיסטית

בוגרת לימודי פסיכותרפיה ממוקדת שינוי

ולימודי c.b.t

למידע נוסף, לחצו על צור קשר