נפגעות תקיפה מינית


ילדים מטבעם נוטים לשכוח. האומנם?

פעמים רבות אנחנו אומרים אמירות "אומללות" כמו עד החתונה זה יעבור, זה מחיר הגדילה, תנשמי עמוק זה יעבור ועוד כהנה וכהנה אמירות ריקות מתוכן.........

יש דברים שאי אפשר לשכוח ואפילו אסור כי השכחה לא מביאה מזור אלא היא מדחיקה כאב ש/אחר כך יעצור מהלך חיים שלם.

דינה היא אישה גדולה, נשואה יש לה ילדים ואפילו קריירה. דינה היא "מוצלחת "לדברי אמה, "מצליחנית" לדברי הסביבה –אבל בלילה  בלילה דינה עוברת בין החדרים של ילדיה פוחדת להירדם, פוחדת שמא יאונה משהו לביתה הקטנה,פוחדת שהסיפור שלא סופר ייקרה שנית.

היא הייתה ילדה שמחה בת חמש, כולם אהבו אותה , כולם טיפחו אותה, הוריה שמרו עליה -שלא יקרו לה דברים רעים, שלא תדבר עם זרים הזהירו אותה אבל , לא הזהירו אותה מהדוד. לא אמרו לה שה"נחש" –בבית הוא ויש להיזהר שמא יזקוף ראש.

דינה, ילדה בת חמש, שמחה ומאושרת האמינה שהעולם טוב ושהדוד שלה אוהב אותה. גם כאשר הוא הכאיב לה היא האמינה שהוא אוהב אותה. היא לא סיפרה כלום כי הוא ביקש- והיא סמכה עליו , גם כשעשה לה נעים היא הייתה בטוחה שזה בגלל שהוא אוהב אותה.

והיא לא סיפרה , לאט לאט החלה להתכנס בעצמה ולא לשתף.ההורים לא ידעו כלום היא המשיכה להיות תלמידה למופת, בת נאמנה , אחות אחראית רק בלילה בלילה היא התהפכה על משכבה והרגישה שמשהו לא בסדר, ככה דברים לא צריכים להתנהל-ואז שקט...לא לספר, לא להגיד שקט...

הבושה הגדולה והאשמה העצמית ליוותה את שרה כל חייה.היא הפנתה כלפי עצמה את כל החיצים:איך נתתי לזה שיקרה,איך לא הפסקתי את זה,למה המשכתי כל כך הרבה זמן ,למה לא סיפרתי????

ההנאה שהיא חוותה התערבבה עם רגשות אשמה, ה"פרי האסור" התגלה כרקוב והיא רק ילדה.

שנים רבות שתקה דינה. אפילו לבעלה לא סיפרה. אבל דרכו של סוד להתגלות. דינה סלדה ממגע, היא הרגישה טמאה למלוכלכת והייתה מקרצפת עצמה אחרי כל מגע-אפילו עם בעלה אותו אהבה אהבת נפש. הסיבה שנתנה לעצמה שהיא אוהבת ניקיון ואכן, ביתה תמיד הבריק שעות הייתה מקדישה לניקיון ודאגה שלא יהיה חלילה שמץ של ריח בבית-ריחות שיגעו אותה, גם החלומות הקשים שהעירו אותה העיבו על אושרה החלום שחזר על עצמו אין ספור פעמים הייה תמונה של ילדה קטנה השוכבת על החול בלילה לבד בוכה ואף אחד לא שומע.אבל רק כאשר נולדה ביתה הקטנה הבינה שעליה לגשת לטיפול. היא לא הייתה מסוגלת להתנתק מהילדה וכל הזמן "בלשה " שמא מישהו יפגע בה-זה היגיע למצב שלא נתנה לבעלה שירחץ את ביתה. ואז הגיעה לטיפול אישה יפה, מטופחת מאוד דעתנית שכלל לא חשבה להעלות את נושא הפגיעה כי זה היה מזמן והיא, באה לדבר על כך שהיא חרדה לביתה.

ההתנגדויות של דינה בטיפול היו רבות, כל פעם שנושא כזה או דומה לו היו עולים היא דחתה אותם בשאט נפש. לא יכולה הייתה להעלות על בדל שפתיה את המילים אונס והתעללות מינית. בהתערבות טיפולית ממוקדת החלה להבין שעליה לפתוח את הסוד הכמוס והיא הסכימה להפקידו אצלי. זו הייתה תחילתה  של דרך ארוכה בה הביאה שרה את הכאב העצום על אובדן הילדות, את תחושת הבגידה את העלבון הצורב והבושה. שיא הטיפול היה עימות וירטואלי עם הפוגע שבו" הטיחה" דינה את כל רגשותיה מאז גיל 5 ולמדה לסלוח לעצמה ובמיוחד לילדה הקטנה בת החמש שבסך הכול האמינה שכולם אוהבים אותה.

למידע נוסף, לחצו על צור קשר