חרדות


איך אפשר להסביר את חוסר הסובלנות שלנו כלפי אנשים בדיכאון? איך אפשר להסביר את הכעס  הלא מוסבר? מדוע כאשר שומעים על בעיה רגשית אחרת אנחנו מתמלאים אמפטיה??

דיכאון היא תופעה כלל אנושית שלאחרונה זכתה גם להתייחסות "מכובדת....",תמיד היו אנשים שהוגדרו כ"דיכאוניים" -דובר בעיקר בענייני נשים. .היו שהגדילו ואמרו אם אדם יהיה עסוק, לא יהיה לו זמן למחשבות ,ובטח לא לדיכאון, חשבו שדיכאון היא מילה " אופנתית " לפינוק ולגנדרנות.. אדם שלא קיבל את רצונו והוא התעצב מעט, מיד הדביקו לו את תווית הדיכאון.

הכעס הגדול של הסובבים היה בגלל חוסר ההבנה. לא נצפה שום גורם פיסי ולעיתים דווקא אנשים שהוגדרו כ"מצליחנים "ככאלה ש" הכול בא להם בקלות " דווקא הם נפלו לדיכאון.

 התפנית התרחשה כאשר הבחינו שאנשים בדיכאון אכן סובלים באמת, שזו לא רק גחמה ושלעיתים אף יש סכנת נפשות בתחושה זו.. אנשים דיכאוניים  מדווחים על רצון למות, חוסר חשק לחיות ואף לעיתים פוגעים באחרים .

שאול בחור בן 21  סובל מדיכאון. שאול בן זקונים למשפחה נורמטיבית, ילד טוב :צופים ,בגרות, צבא. בצבא, שירת בתפקיד משמעותי..   לו כבר פקודים  אין מי שיהיה  לצדו או יקשיב לו ,אין בשביל מה לקום ושאול אכן לא קם....נקודת האור היחידה שלו הייתה חברתו מתקופת הצבא היא ידעה את ה"ערך האמיתי"  שלו, אתה יכול היה לומר ולהיות הכול. הסביבה בתחילה נתנה לשאול "100 ימי חסד" אבל כאשר ראו שהוא מתכרבל אל תוך עצמו ,מתרחק מחברים וממשפחה ,לא מרוצה ,לא מדבר התחילו לדאוג. הדאגה בתחילה הייתה מלווה באמירות כועסות כמו :"מה חסר לך? אתה סתם ילד מפונק..  הרבה היו מתחלפים אתך. ..לך תעבוד...לך תמצא לך חיים...."שאול לא ידע איך לענות גם הוא לא הבין איך נקלע למצב שכזה ,החברים התרחקו ההורים כעסו ושאול איבד עצמו.. נקודת המפנה שבו הבין שאול שהוא זקוק לעזרה הייתה כאשר הלך לעבוד ולא מצא עצמו .הוא שהיה כל כך מצליח- לא מסוגל להתמודד עם עבודות קלות ומוצא עצמו מנודה חברתית..

נורית בחורה בת 37 רווקה בעלת תואר  במנהל עסקים ,מאוד מקושרת ומאוד מצליחה, ניהלה מאות עובדים במשך 5 שנים כל מי שהיה רואה אותה היה מהלל ומשבח ומחמיא על דרך ההתנהלות שלה...היא הייתה הראשון להגיע והאחרון לצאת לא היה מי מהעובדים שהיה זקוק לאוזן קשבת שלא מצא בה מענה גם הממונים עליה שמחו להפקיד בידיה את המושכות ...אבל.....כמו בכל מקום עבודה כאשר עולים בדרוג התפקידים הפירמידה נעשית צרה והאינטריגות מרימות ראש ..ונורית לא יכלה להתמודד עם זה...לאט  לאט החלו הספקות לכרסם ,חוסר הביטחון שלה התחזק , ונורית הפסיקה לתפקד כמעט לחלוטין.. היא התכנסה בעצמה ,לא יצאה לפגישות  הרבתה להעדר מהעבודה. הפסיקה להתייחס  לעובדים, החלה להתלונן על עייפות מוגברת עד שהחלה להעדר מהעבודה ולבסוף הפסיקה להגיע....

חווה חיכתה לילד 10 שנים. סיפרו לה שלעולם לא יהיו לה ילדים בגלל זרעו החלש של בעלה. לא חשבו כלל על אימוץ או טיפולים, רצו בכל זאת אולי....שני אנשים טובים שיש להם אחד את השני, אנשי משפחה אוהבים. כשהתבשרה שהיא בהריון צחקה ובכתה בו זמנית. עוד לפני שהילוד נולד כבר היה לו מוכן החדר, הצעצועים ,המיטה  היפיפייה הכול חדש אמרה חוה כי הוא ילד אהבה...כשנולד אוהד חוה לא יכולה הייתה "לסבול אותו" ,היא לא רצתה לגעת בו, כל הזמן בכתה לא הצליחה להניק וישנה הרבה.. השיחות של המשפחה והחברות נפלו על אוזן ערלה, חוה לא יכולה הייתה להסביר מה עובר עליה היא התביישה ב תחושותיה –היא שכל כך הרבה שנים חיכתה לא יכולה לחבק וללטף את הילד שלה את אוהד...רחמי הסביבה התחלפו מהר מאוד בכעס ובאמירות ש"היא מרשה לעצמה, היא מפונקת קצת קשה אז מה???  נשים ילדו מיליוני שנים היא לא הראשונה, יאללה  קומי.."

הטיפול בדיכאון מלווה בתרופות אנטי דיכאוניות ובשיחות פסיכותראפויטיות..

בשיחות עם שאול העלנו את האמונות הבסיסיות שלו ושעל פיהן הוא פועל. שאול הבין שמה שמנהל אותו זו המחשבה שהוא חסר ערך,  שהוא לא אינטליגנטי, שהוא משעמם אחרים  ואנשים לא ירצו להיות בקרבתו. כששאול התאמת עם האמונות הבסיסיות הוא גילה "לתדהמתו" שבמציאות הדברים כלל לא כפי שהוא מדמיין הוא היה מאוד משמעותי בצבא חבריו מאז בית הספר היסודי לא עוזבים אותו ומחפשים קרבתו ולעומת חוסר האינטיליגנצייה עומדת תעודת הבגרות בממוצע של 101....

נורית  החלה לקבל תרופות אנטידיכאוניות שלוו בשיחות, חוסר הערך והמשמעות שחוותה בבית ושנתנו אותותם בעבודה עלו על פני השטח. נורית הבינה שסביבת העבודה הביקורתית והתחרותית לא מתאימה לה ,ולמדה מקצוע אחר- טיפולי במהותו ,היא החלה להבין היכן הקשיים הבין אישיים שלה באים לידי ביטוי בזוגיות והחליטה להביא ילד לעולם ללא זוגיות.

חוה נאבקה בכולם ובמיוחד בעצמה. החששות מפני האימהות ומפני זה -שמא תגרום לבנה נזק גרמו לה לשיתוק, ההערות ה"בונות" לא עזרו רק השיחות בהן העלתה לאור את חששותיה ויכלה להביט לפחד בפנים גרמו לה להבין שהיא לא תזיק לילד והיא החלה בהדרגתיות לטפל בבנה.

לסיכום :דיכאון הוגדר כמחלת המילניום החדש, קשה לאבחן דיכאון ועוד קשה מזה תגובות הסובבים. דיכאון הוא אחד מהקשיים הרגשיים שעלולים לגרום למוות. אבחון נכון וטיפול תרופתי ופסיכותראפי הם המפתח .הדיכאון לעיתים מוגדר כ"נחש" שמחכה להזדמנות להתפרץ. הטיפול נותן כלים להתמודד עם התחושות הקשות לפעמים עד מוות, ללמוד לזהותם ולדעת כיצד לצאת מהמצבים הדיכאוניים.

למידע נוסף, לחצו על צור קשר